סוכנויות החלל נותרות בלתי פוסקות במסען לכבוש אופקים חדשים . בעוד שרוב המאמצים התמקדו במאדים, כעת הן רוצות להפנות את תשומת ליבן לכוכב הלכת התאום של כדור הארץ, נוגה . משימה אחת כזו מתוכננת לשנת 2030, מסע בן 15 חודשים.
שינוי הכיוון המוצע הוצג במהדורה המקוונת של הגרדיאן. שם, ד"ר נועם איזנברג ממעבדת הפיזיקה היישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס טוען כי יש לכלול את נוגה כמטרה נוספת במסלול החללי של הירח ומאדים. הוא מאמין שיש צורך לעזוב את ערש השמיים ולהיכנס ליקום החיצון אחת ולתמיד.
המדע שם את מבטו על נוגה כיעד למשימה מאוישת
המדענים מסרו את דבריהם בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שנערך בפריז בשבוע שעבר. טענתם היא שמכיוון שנוגה קרובה יותר לכדור הארץ מאשר מאדים, משימה מאוישת תוכל להניב מידע רלוונטי מהר יותר ולספק נתונים חשובים שניתן יהיה להשתמש בהם בעתיד.
מספר משימות לא מאוישות יחקרו את נוגה בעשור הקרוב. אבל עכשיו כמה מדענים רוצים לשלוח לשם גם משימת צוות למעבר. האם זה רעיון טוב? https://t.co/gDUB2L7CB9
— IFLScience (@IFLScience) 4 באוקטובר 2022
ההבדלים משמעותיים. משימה למאדים תארך בממוצע שלוש שנים, בעוד שמשימה לנוגה תארך רק שנה. באותם חודשים, אסטרונומים יכלו לחקור את החלל העמוק ולרכוש ידע חדש. החיסרון הוא שהם יצטרכו לשלוח רובוטים, מכיוון שבלתי אפשרי לבני אדם להגיע למקומות אלה.
מדענים מאמינים שמשימה מאוישת תוכל לחשוף האם קיימים חיים מיקרוביאליים על נוגה , ובמקביל, להעמיק בסיבות לכך שהחום כה עז ולוהט. הניסיון הראשון ייעשה על ידי חברת Rocket Lab בשנה הבאה, שתעקוף את SpaceX ותהיה הראשונה להגיע לכוכב לכת אחר. נצטרך לחכות ולראות אם התוכניות יתפתחו כצפוי.
בנוסף, ההערכה היא שמטס תקיפה מאויש יאפשר למדענים להעריך את רמות הכבידה , מה שיעזור להם למצוא דרכים לקצר את המרחק שהחללית תעבור למאדים. הצעות מסוג זה אינן זוכות לתמיכה רחבה, אם כי חלקן מתחילות לצבור תאוצה, כמו הכלכלן הראשי של נאס"א, אלכסנדר מקדונלד.
ונוס; טיגון אמיתי שבו החיים בלתי אפשריים
נוגה קרובה הרבה יותר לשמש מכדור הארץ, ולכן היא מקבלת כמות כפולה של חום. הטמפרטורה כה גבוהה עד שהיא יכולה להמיס עופרת , מה שמקשה על בני אדם להגיע אליה, והאפשרות למצוא חיידקים כמעט אפסית. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שהדבר נובע מאפקט החממה ושינויי האקלים.
הטמפרטורה הממוצעת מוערכת ב-462 מעלות צלזיוס , אם כי היא יכולה להשתנות מעט. מבחינת גודל ומסה, הוא דומה מאוד לכדור הארץ, אך האטמוספירה שלו שונה, שכן הוא מורכב מפחמן דו-חמצני וחנקן, מכיוון שרוב המימן התאדה.
מזג האוויר עקבי מאוד רוב הזמן, כולל בלילה. לוקח לו 243 ימים להסתובב סביב צירו. עם זאת, יש פרט חשוב בנוגע לנטייתו יחסית לשמש. נטייתו של נוגה היא רק 3,39 מעלות, בהשוואה ל-23,4 מעלות של כדור הארץ, וכתוצאה מכך תהליך הסיבוב שונה לחלוטין.
במהלך השנים, היו ניסיונות לחקור את נוגה. בשנות ה-1960 וה-1970, נאס"א שקלה לשלוח לשם אסטרונאוטים, אך לאחר מחקר נוסף, הם הבינו שזה לא הגיוני. זה יהיה לשלוח אנשים פשוט למות על כוכב לכת אחר, וזה לא הגיוני. לכן, כל מה שאנחנו יודעים הוא בזכות המחקר שבוצע על ידי מומחים.
ברית המועצות ערכה את רוב המחקר. הם פתחו בסדרה של משימות תחת השם ונרה, שאף אחת מהן לא שרדה. ברגע שהגיעו לפני השטח, הם נשרפו כמעט מיד. התקשורת אבדה באותו רגע, אך לפחות הם הצליחו לשלוח חזרה כמה תמונות שנשמרו עד היום.
החללית הראשונה ששלחה תמונות חזרה לכדור הארץ הייתה ונרה 9 ; עם זאת, הפופולרית ביותר הייתה ונרה 13, שהייתה מסוגלת לצלם תמונות בצבע מלא. במרץ 1982 היא נחתה בחצי הכדור הדרומי ושידרה שפע של נתונים שאוחסנו מיד בבקרת המשימה. לאחר מכן, היא נהרסה על ידי החום העז.
מסיבות אלה, קיימים ספקות כבדים לגבי כדאיות השקעת סכומי כסף גדולים בניסוי שידוע כישלון. למרות שחלקם מאמינים שסביר שיימצאו צורות חיים, ההרכב של העננים, המבוסס על חומצה גופרתית, הוא קטסטרופלי. לכן, ד"ר ויליאם ביין מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס אומר שכל התגובות הכימיות שנחקרו חלשות מדי, ושגם אם היו קיימים חיידקים כלשהם, הם לא היו מסוגלים לשרוד. אין להם מה לאכול, וגם לא דרך לעמוד בזיהום ובטמפרטורות הקיצוניות.
למרות התנאים הלא נוחות והסבירות שמדובר בעוד בזבוז כסף, אף אחת מהמשימות המתוכננות לא תיעצר. הדחף לחקור את הלא נודע חשוב יותר מפתרון הבעיות העיקריות של כדור הארץ.
